אלון חיסכון המטרה שלי: לעזור לכל גולשי האתר לחסוך כסף ולהיות תמיד בפלוס
בימים אלו לקראת העברת תקציב המדינה וחוק ההסדרים, המדינה סוערת סביב מהלך שהולך להשפיע בצורה דרמטית על שוק החלב ומוציא הרבה אמוציות מכל הצדדים. תכירו, רפורמת החלב של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
מה הבעיות עם משק החלב בישראל? מי נהנים מהמצב הקיים? מי נפגעים ממנו? איך רפורמת החלב תגביר תחרות ותוריד מחירים? בואו נבדוק.
תכנון מרכזי במשק החלב
משק החלב הוא משק מתוכנן מקצה לקצה. בכל שלב, מהפרה עד לסופר, יש רגולטורים שקובעים מה מותר, כמה מותר ולמי מותר. בואו נראה מה קורה לחלב לאורך כל הדרך.
הפרה ברפת – רוצים להקים רפת חדשה? יש לכם רפת פעילה ואתם רוצים להגדיל אותה? אסור לכם. אתם צריכים לקבל מכסת ייצור ומותר לכם לייצר רק את הכמות שאושרה לכם.
מהרפת למחלבה – באיזה מחיר המחלבה תקנה מהרפת? יש מחיר מטרה שהוא המחיר המינימלי שבו המחלבות קונות חלב גולמי. אסור לשלם פחות מהמחיר הזה. בנוסף למחיר המטרה בשער המשק יש תוספת קטנה של דמי שירות למועצת החלב.
החלב בסופר – המחיר של החלב בסופר נמצא בפיקוח מחירים. כאן מדובר במחיר מקסימלי. אסור למכור ביותר מהמחיר הזה.
מכס ביבוא – יש שיעורי מכס גבוהים על יבוא מוצרי חלב כדי לשמור על הייצור המקומי.
נזקי התכנון המרכזי
חסם כניסה – כשהשוק חסום לשחקנים חדשים, מקבלים שוק מנוון שנשלט ע"י המונופולים החזקים.
מכסות ייצור – מי שמקורב לצלחת, מקבל יותר מכסות. מי שרוצה לייצר יותר, צריך לקנות מכסות חלב מרפתנים שפרשו מהענף. כשמגבילים את ההיצע, התחרות נפגעת והמחירים עולים.
חוסר התייעלות – כשהמחיר נקבע מראש ואין תחרות וגם לא אפשרות לייצר יותר, אין תמריץ לרפתנים להתייעל ולהשקיע בטכנולוגיות חדשות.
מחיר בפיקוח – בשוק החופשי מחירים נקבעים לפי כללי ביקוש והיצע. מחיר מפוקח עובד בצורה שונה. לפעמים הוא גבוה מדי כי היה אפשר למכור בפחות ולפעמים הוא נמוך מדי כי יש ביקוש גבוה בשבועות או היצע נמוך יחסית בקיץ. ואז אנחנו מגיעים לסופר ורואים שמדפי החלב ריקים עם שלט שמגביל קניית 2 ליטר בלבד בעקבות המחסור.
עליית מחירים – כשאין תחרות ויש שלל הגבלות על הכמות שאפשר לייצר, המחירים עולים. זה לא באג במערכת אלא פיצ'ר. יש מטרה לשמור על מחירים גבוהים כדי להרוויח יותר והאמצעי הוא רגולציה כבדה.
המרוויחים מהמצב הקיים
מועצת החלב – ברוסית מועצה נקראת סובייט. עשרות מיליוני שקלים זורמים בכל שנה לקופה של סובייט החלב. ברור שהם מרוויחים מהמצב הקיים.
בעלי מכסות – רישיון לייצר זה נכס. רפתנים עם מכסות גדולות נהנים מזה שלא יכולים לבוא שחקנים חדשים שיתחרו בהם.
המחלבות הגדולות – שוק מוצרי החלב מאוד ריכוזי. תנובה, שטראוס וטרה שולטות ביחד על כמעט 90% מהשוק. רגולציה כבדה רעה לחברות הקטנות וטובה לחברות הגדולות.
יבואנים פטורים – לפעמים מחלקים מכסות יבוא פטורות ממכס כדי להתמודד עם מחסור כשהביקוש עולה. כמובן שלא כל אחד יכול לייבא בלי מכס אלא רק מי שקיבלו את ההטבה, החברות הגדולות כמובן.
רשתות השיווק – מחירים גבוהים טובים לסופרים. הם לא צריכים להתאמץ ולתת הנחות ומבצעים על מוצרים בפיקוח כי יש תיאום מחירים בחסות החוק.
לוביסטים ופוליטיקאים – כשהכוח עובר מהשוק החופשי לפוליטיקאים, יש כאן בעיה. הלוביסטים יגיעו לכנסת כדי לקדם את האינטרסים שלהם. הפוליטיקאי יבוא לקראתם ויקבל תמיכה מאלה שנהנים מהמצב הקיים. הוא יעזור להם והם יעזרו לו להתקדם בפוליטיקה. יד רוחצת יד.
הנפגעים מהמצב הקיים
הצרכן הישראלי – הנפגע העיקרי מהמחירים הגבוהים. משפחה ישראלית שמחשבת כל שקל בסופר משלמת יותר בקופה בגלל התכנון המרכזי.
שחקנים חדשים – הדרך שלהם לשוק החלב חסומה. הם יכולים להיות יעילים וחדשניים אבל בלי מכסת ייצור זה לא עוזר להם.
רפתנים קטנים – אין להם אפשרות לגדול כי המכסה שלהם מוגבלת. למרבה הצער לא תשמעו את הקול שלהם בעד רפורמת החלב כי הם לא רוצים להסתבך מול הלובי החקלאי ששולט בשוק.
עסקים קטנים – בניגוד לעסקים גדולים עם כוח מיקוח, לעסקים קטנים כמו מסעדות וקונדיטוריות אין כוח מיקוח דומה. האפשרויות שלהם להשיג תנאים טובים ולהחליף ספקים מוגבלת ועל יבוא אין בכלל מה לדבר.
זה מה שעושה רפורמת החלב
ביטול מכסות – כל רפת תוכל לייצר ולמכור כמה שהיא רוצה בלי משטר מכסות. המחלבות הגדולות יהיו חייבות קודם לקנות חלב ישראלי במחיר הגנה שצפוי להיות זול בכ-15% ממחיר המטרה.
התייעלות בענף – רפתות קטנות יוכלו לצמוח ולהפיק יותר חלב. רפתות לא יעילות יוכלו לשדרג את הרפת בתמיכה ממשלתית, להתאחד עם רפתות אחרות בשביל יתרון הגודל או לפרוש בכבוד ולפדות את המכסות שלהם בתמורה לפיצוי כספי.
ביטול מכסים – יהיה מותר לייבא מוצרי חלב בלי מכס. מבחינה פרקטית ההשפעה על חלב ניגר תהיה זניחה בגלל פג תוקף קצר אבל לחובבי גבינות קשות עם פג תוקף ארוך זו בשורה מעולה. זה לא אומר שהיבוא ישתלט על המדפים אבל עצם זה שמותר לייבא יגרום לחברות המזון להוריד מחירים כי זה מה שעושה תחרות.
תמיכה ישירה – במקום מנגנון מעוות של חסמים, תהיה תמיכה ממשלתית בחקלאים לשדרוג הרפת, שיפור מתקני חליבה, תשתיות לרווחת הפרות, קירור ואוטומציה.
ההתנגדות של הלובי החקלאי
אף אחד לא אוהב לוותר על הכוח שלו, או במקרה שלנו: אף אחד לא אוהב שמזיזים לו את את הגבינה. לכן הלובי החקלאי פתח בקמפיין עצבני נגד רפורמת החלב. קמפיין ממומן וגם קמפיין שמתחפש לעיתונות. הרי בינינו, כשגוף תקשורת מקבל תקציב נאה מהלובי החקלאי, אל תצפו ממנו להיות אובייקטיבי בסיקור הרפורמה. אולי בקטנה בשביל מראית עין של איזון ואז נקבל 10% זמן מסך בעד מול 90% זמן מסך נגד.
קמפיינים מהסוג הזה לא מביאים נתונים ועובדות אלא מידע חלקי והרבה מילים שפונות לרגש: ציונות, חקלאות, התיישבות, עסק משפחתי, ביטחון המזון, חיסול הענף, יבוא מטורקיה, עליית מחירים.
אז בואו נפרק כמה מהטענות המרכזיות של מתנגדי רפורמת החלב.
"יהיה יבוא מטורקיה" – למה דווקא טורקיה? טוב שלא אמרו שיגיע חלב איראני מחמינאי. אבל אנחנו לא רוצים לפרנס אנטישמים וברגע שמזכירים את השם ארדואן, הראש הולך לכיוון של לכו תדעו מה ישימו לנו בחלב. למי ששכח, טורקיה גם ככה מחרימה אותנו ולא רלוונטית. בפועל, היבוא יגיע ממדינות באירופה כמו פולין או צרפת ופינלנד. בטח שלא ממדינות שמחרימות אותנו.
"בזמן מלחמה לא יהיה לנו חלב" – אם נהיה במצב שהעולם כולו מחרים את ישראל ולא מוכן אפילו למכור לנו מזון, מחסור בחלב יהיה הצרה הכי קטנה שלנו. לא יהיה לנו דלק וגם לא חיטה. בפועל, היבוא יהיה באזור 20% משוק מוצרי החלב לפי צורכי השוק אז מחסור ממושך לא יהיה. ואם יש חשש ממחסור בזמן מלחמה, זה רק מחזק את הרעיון של ביטול משטר המכסות ולתת לכל רפתן לייצר כמה שהוא רוצה.
"מאות רפתות ייסגרו" – הטיעון הזה יוצא מנקודת הנחה שכל הרפתות הקטנות ששורדות על הקשקש פשוט ייסגרו וזהו. בפועל, רפתות כאלה יוכלו לצמוח או להתאחד עם רפתות אחרות וליהנות מיתרון הגודל, תהיה גם תמיכה ממשלתית לשדרוג והתייעלות הרפת, וכן, יהיו גם כאלה שיבחרו לפרוש, כמו בכל תחום שעובר התייעלות, רק שבמקרה הזה יהיה פיצוי כספי. למעשה, שחרור השוק מהאזיקים יכול להפוך את ישראל למעצמת חלב עם יותר רפתות חדשות ולהגדיל את יצוא הגבינות מישראל לחו"ל.
"בסוף המחירים יעלו" – הטענה היא שיהיה פחות חלב ישראלי ובמקביל היבואנים יקפיצו מחירים ובכלל המחיר הגבוה הוא בגלל פערי התיווך. בפועל, תכנון מרכזי הוא הגורם הראשי לעליית מחירים ולמחסור בתקופות שונות. כשאין הגבלה על ייצור ועל יבוא, יבואו שחקנים חדשים ותהיה יותר תחרות שתוריד מחירים לצרכן הסופי.
ואולי כל זה ויכוח של האתמול?
שוק תחליפי החלב מלא בסוגי חלב שונים: חלב סויה, חלב אורז, חלב שקדים, חלב קוקוס, חלב שיבולת שועל.
לאחרונה יש על המדפים גם חלב שמזכיר בטעמו חלב פרה: החלב החדש של מחלבות גד בשיתוף רימילק וגם CowFree של שטראוס. יתרון ברור עבור טבעונים או מפחיתנים: הוא לא מיוצר מהחי ולכן אין צורך לנצל בעלי חיים. יתרון ברור נוסף: הוא פרווה ולא חלבי. לשומרי כשרות, מסעדות ואולמות אירועים זה מאפשר שימוש חופשי כולל קפה אחרי ארוחה בשרית. החיסרון: כל תחליפי החלב עולים בערך כפול מחלב פרה.
מה יקרה כשהתחום יתפתח והמחיר של חלב מתורבת יתקרב ואולי אפילו יגיע לחלב הרגיל? זה יכול לקרות בעשור הקרוב או בזה שאחריו ואולי זה יקרה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו חושבים.
החברות הגדולות מבינות שזה יקרה ונכנסות לתחום. מוטב לרפתנים להתכונן ליום הזה ולחשוב איך להשתלב בשוק או לבנות תוכנית גיבוי ליום שבו החלב יגיע מהמעבדה ולא מהרפת. למעשה, המחירים הגבוהים של החלב רק יאיצו את סגירת הרפתות כי תחליפי החלב ידביקו יותר מהר את פערי המחירים. שזו עוד סיבה עבורם להתייעל ולא להישען על רגולציה כדי לשרוד.
חומר מומלץ לקריאה נוספת
- לא חבל על החלב? – יונתן סורוצקין
- על המדינה להחליט: שוק סגור לטובת מעטים, או תחרות שתוזיל מוצרים בסיסיים כמו חלב לכולם? – רן פיטוסי
- קריאה דחופה לתמיכה מלאה ברפורמה המבנית לפתיחת משק החלב במסגרת חוק ההסדרים – האינטרס שלנו
- חיבוק חונק לחקלאות – עמיעד כהן
- חמישה טיעונים אבסורדיים של הלובי החקלאי נגד רפורמת החלב – ישי שנרב
מה אנחנו יכולים לעשות?
בתור צרכנים עם אינטרס ברור להגביר תחרות ולהוריד מחירים, אנחנו יכולים להגיב לכתבות בנושא ולפוסטים של פוליטיקאים ברשתות החברתיות וגם לשלוח להם הודעות אישיות.
מומלץ להתעמק בנושא, להכיר את הנתונים, להפיץ כתבות וסרטונים בעד רפורמת החלב וכמובן שאשמח שתשתפו את המאמר הזה.
אם אתם פקודים למפלגה כלשהי, במיוחד אם יש בה פריימריז, יש לכם השפעה על הפוליטיקאים ותבהירו להם שמשתלם להם להיות בעד הציבור ולא בעד המונופולים.
לסיכום, המעבר מתכנון מרכזי ומשטר מכסות בשיטה סובייטית לכיוון של יותר שוק חופשי בשילוב תמיכה ישירה בחקלאים, כל זה יאפשר לרפתות להתייעל, לצמוח ולספק לנו חלב ישראלי במחיר זול יותר. הגדלת התחרות תוביל לירידת מחירים של מוצרי חלב ולכן חשוב לקדם את רפורמת החלב.